הדברים נכתבו כהקדמה לספר "גלעד" על ידי שר הביטחון דאז רא"ל (מיל') יצחק רבין.
הספר, בעריכת פרופ' אילנה שמיר, יצא לאור מטעם היחידה להנצחת החייל ביום הזיכרון הכללי תשמ"ט (1989)
כהוקרה מיוחדת למשפחות השכולות
קורות הארץ הזאת חקוקות באנדרטות העץ, האבן והברזל
ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר רא"ל יצחק רבין ז"ל
אין אנו בונים שערי ניצחון, ואין לנו היכלות גבורה. אין כמונו היודעים כי מלחמות, אפילו הסתיימו בניצחון, הן מסע ארוך אל הכאב והשכול.
הארץ הזו ידעה סבל רב במלחמות וביניהן; פניה חרושים בקמטים של כאב. שילמנו, ואנו מוסיפים לשלם, מחיר יקר תמורת הזכות לתקוע כאן יתד, לבנות כאן בית. ואיך אנו גומלים לאותה חבורה גדולה ומופלאה של נערים ונערות, ששילמו את המחיר היקר תמורת קיומנו כאן? אין תגמול. המעט שאנו, החיים, יכולים לגמול לחברינו המתים הוא הזיכרון, ההולך אחריהם ואתנו.
אנדרטאות העץ, האבן והברזל הן אחת מן הדרכים, שבחרו מדינת ישראל, משפחות הנופלים וחבריהם כדי להביע הוקרה ותודה ולהנציח את זכר הנופלים.
האנדרטאות הן ציוני הדרך, המפה ההיסטורית והגיאוגרפית של המלחמות, הפעולות והתאונות. כמעט שאין הן פוסחות אף על אחד מאותם אירועי ביטחון, שהיו לחלק מקורות החיים הכואבות של מדינת ישראל, מפסגת החרמון ועד למפרץ אילת.
קורות הארץ הזאת חקוקות באנדרטאות העץ, האבן והברזל. אנשי הארץ המיוסרת הזאת עוצרים לידן – ושואלים. הרבה כח טמון בשאלות הללו, בסקרנות לדעת, ללמוד ולזכור.
הזיכרון, החצוב באנדרטאות, נע אתנו ממקום למקום, מזירת קרב אחת לאחרת, ממלחמה למלחמה, כמו מירוץ שליחים, ההולך על פני הארץ כולה ומעביר את מקל הקרבות מאחד לרעהו. שהו שימור היסטורי של הזיכרון, של אותה "דומיית לבבות אמיצים", כדברי נתן אלתרמן.
הספר הזה אוצר בין דפיו את סיפורה של המלחמה על ארץ ישראל, וזהו גם סיפור חיינו-שלנו.
יצחק רבין
שר הביטחון
1989